מאמרים
הסיבות להחלשותם של איגודים מקצועיים בעולם והם יש סיכוי לתיקון המצב -מאת אלי נחמיאס- לית מאן דפליג שחלה כיום ירידה מכרעת במעמדם, עוצמתם ומקומם היחסי של איגודים מקצועיים בעולם התעשייתי ובמירקמים חברתיים; איגודים מקצועיים מאבדים חברים , תהליך גיוס חברים חדשים הולך ונעשה קשה מיום ליום והאיגודים מתלבטים באשר לאסטרטגיה הנכונה לשינוי מגמות אלה. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות, מצביעים על מגמות ברורות ומשותפות למעמדם של מירב האיגודים המקצועיים בעולם המערבי ובמזרח אירופה. קיימת הסכמה נרחבת באשר לסיבות להחלשותם של איגודים מקצועיים ואלו הן:
ראשית, יש להעמיד במרכז את השינויים הדרסטיים בכלכלה הגלובאלית; שינויים אלה נתחוללו עקב נפילת הגוש הקומוניסטי וחדירתן של סין והודו לכוח העבודה, בשעורים של צמיחה מ- 1.46 בליון עובדים בשנות ה-80 ל-2.93 בליון עובדים בשנות ה-2000.	.1
עקב מגמה זו, הגלובליזציה גרמה לאופני העסקה שונים , תוך תחרות בעובדי מדינות שונות; לדוגמא: נוצרו מרכזי שרות בהודו, מרכזים לניהול חשבונות, תוכנות וכד'- המנותקות מהמדינה, בה נוצרה תעשייה ספציפית.	.2
כתוצאה מתהליך זה נשתנו יחסי הגומלין ויחסי הכוחות בין מעסיקים לעובדים.	.3
בארצות המערביות חלק ניכר מתביעות האיגודים המקצועיים "נבלעו" על ידי חקיקה מדינתית שחוקקה חוקים ספציפיים בעניין בטיחות בעבודה, שכר מינימום ממוסד, ומקומות עבודה מתקבלים על הדעת; כתוצאה מכך- איבד האיגוד המקצועי, חלק ניכר מתביעותיו המסורתיות...	.4
ענפי עבודה בתחום התעשייה המסורתית, איבדו את בכורתם לטובת מקצועות שרותיים, בהם התחרות רבה היותר והשכר נפל בהתאם.	.5
עקב החלשות חוזי העבודה הקולקטיביים, נפגמה יכולת האיגוד המקצועי לארגן עובדים במקומות עבודה ראשוניים (grass roots). על מנת להסביר נקודה זו נציין כי האיגוד המקצועי הקדיש יותר זמן ומשאבים לארגון מקום עבודה של 200 עובדים מאשר 10 מקומות עבודה עם 20 עובדים בכל מקום.	.6
חל שינוי עמוק בכוח העבודה וברצונו להשתייך לאיגוד המקצועי; עובדים צעירים , הם חסרי עניין להצטרף לאיגוד מאשר עובדים ותיקים, שהם הוריהם.	.7
האיגודים המקצועיים לא הבינו כי תפקידיהם השתנו: הם לא התייחסו לעובדים המאורגנים כלקוחות. כתוצאה מכך חדרו לשוק העבודה ארגונים שסיפקו תוכניות פנסייה, ביטוחים, קניות שונות ועוד. האיגודים לא ניצלו את פוטנציאל כוח הקנייה הגדול שלהם.	.8
האיגודים המקצועיים לא הצליחו במשימת ההסברה שלהם; הכוונה לחשיבות של להיות מאורגן והצורך באיגודים בהם מספר החברים גדול (high density). האיגודים גם נכשלו במשימתם להסביר את הקשר ההדוק בין הצלחת המפעל לבין הצלחת האיגוד המקצועי המורכב מעובדי המפעל.	.9
האיגודים לא הצליחו במשימת ההסברה הפנימית בקרב חבריהם; חבריהם סבורים כי הצורך להצטרף לאיגוד נובע מהצורך להגדיל את השכר בלבד. מנהיגות האיגודים לא היטיבה להפנים ערכי שוויון, דאגה לחלשים והזדהות עם עובדים חלשים מסקטורים אחרים.	.10
מבנה האיגודים אינו מתאים למציאות הגלובלית החדשה; זאת, בה בשעה שהמעסיקים יצרו תרכובות כלכליות מודרניות המתאימות לסביבה הגלובלית החדשה.	.11
בחלק ניכר מאוכלוסיות המדינות נוצרה עוינות כלפי האיגודים; עוינות שטופחה על ידי מדינות מסויימות ועל ידי ארגוני מעסיקים.	.12
הנה כי כן, הבאנו חלק מהסיבות להחלשותם של איגודים מקצועיים בעולם המודרני של היום, העשור הראשון של שנות ה-2000. אך האם יש תקנה לעולם העבודה, הבא לביטויו המוחשי דרך האיגודים המקצועיים? ומה טומן העתיד לגבי האיגודים המקצועיים- ייאוש או תקווה? פרופ' ריצ'רד היימן מ- London School of Economics קבע כי "החברות באיגוד מקצועי פסקה מלהוות נורמה חברתית"; דומה שאימרה זו מבטאת את הכל. במיוחד את הצורך לשנות נורמות חברתיות, תוך הפיכת האיגודים המקצועיים ל"בון טון" בחברה. על איגודים מקצועיים להבין את הנסיבות המשתנות של הגלובליזציה, שגם תחת המשבר הכלכלי העולמי, הן עדיין דומיננטיות. לכן, על האיגודים לנסות לבנות מבנים חדשים של התארגנות. זה עשוי לבוא לביטוי מעשי על ידי איחודם של איגודים מסורתיים שלא שינו את המבנה שלהם זה שנות דור. על האיגודים להבין כי החלשות מעמדו של הסכם העבודה הקולקטיבי, מבשר בחובו החלשה של נשק השביתה לצד בחינה מחודשת של שיתוף פעולה עם המעסיקים, יותר מאשר עימותים עימם. אנו חיים כיום בעידן של התפוצצות מידע; הנגישות לאינטרנט מבשרת אמצעי חדש לקשר עם העובדים. האינטרנט מבשר גם עיצוב של גישה חדשה לגבי נושא גיוס חברים חדשים לאיגודים, לצד שמירה על קשר עימם. בסיכומו של דבר, חולפים על האיגודים זמנים קשים; אך האיגודים מצויים באמצעיתו של תהליך שינוי. זהו שינוי איטי, אך ברור.